גלישה בפורום

כחלק מהמטלות בקורס טכנולוגיות למידה לסוגיהן , אני משתתפת בפורום חינוך לגיל הרך בתפוז.אני מרגישה שנטמעתי בפורום , אך לא יצרתי בו שינוי , ולמען האמת גם לא היה בכוונתי ,אני עדיין לא מרגישה ממש בבית אך הסוגיות שעולות קרובות לליבי בהיותי אמא לילדים קטנים .
בדרך כלל אימהות מגיעות לפורום עם בעיות מחיי היום יום . ורב התשובות שניתנות הם פרקטיות ואימהות יכולות ללמוד הרבה אפילו כצופות מהצד. מדי פעם גולשים הדיונים לסוגיות של חינוך , הת'רדים מתארכים ומתגלים ההבדלים בין המשתתפות (והמשתתפים). אני מעט צצטערת שלא היו יותר אבל ניסיוני היחיד להתחיל דיון כזה , לא זכה להצלחה.
עוד דבר בולט הוא העדרות של מנהלת הפורום מהדיונים , לפחות כל עוד הדיון מתנהל בשקט , כפי שהיה בשבועיים האחרונים מלבד הודעה אחת שהגיע לעמוד הראשי והביאה המוני מתלהמים , הדיון גווע ברגע שהוסר מהעמוד הראשי , המנהלת נכנסה כתבה שזו לא רוח הפורום ובזה הסתיים הדיון.
עכשיו אני צריכה לנתח לפי המודל של גריסון , ואני ממש לא סגורה על נוכחות שאינה חברתית , אשמח לעזרה מחברי הפורום.

עומס

אני מנסה להשלים את הפיגור בחומר של בין שבוע לשלושה בחומר הלימוד לא משהו שאי אפשר להשלים , הפיגור לנגרם גם מחוסר מוטיבציה או אולי עצלנות , באבל גם בגלל שלמרות שאני לא עובדת המשפחה , בעיקר הילדים דורשים הרבה מזמני , וגם אנחנו מחפשים דירה , כך ששבעלי מגיע לפני שמונה בערב, אנחנו הולכים לראות דירות . עכשיו בחופש אני מנסה ביומיים אצל אמא להשלים כמה שיותר , ולהתקדם.
הפיגור הז יצר אצלי עומס רב ולחץ . ביחוד שבקורס טכנולוגיות יש מטלות שוטפות מלבד הממן , כתיבה בפורום הקורס בבלוג ובוויקי . החומר בקורס הזה מעניין לרב, ומתחבר לפעילות היום יומית ,והאנגלית של המאמרים סבירה בדרך כלל. בניגוד גמור לקורס הערכה , שם הקורס הוא תאורטי לגמרי , האנגלית קרובה לבלתי קריאה(לפחות יש לי תרגומים) , ויש המון ברברת שאני ממש לא מרגישה שתורמת לי להבנת החומר ושימוש מעשי בעתיד.

המחשב ככלי

אסתי דורון מעלה את השאלה האם נכון לראות את המחשב ככלי. דברים שהתלמידים אמרו ביום הביקור הם שעוררו אותה לחשוב על כך.

תלמידים שדברו בפתיחות רבה, במודעות גבוהה מאד גרמו לי לחשוב שזהו העולם שהם חיים בו כל הזמן. בשבילם המחשב כנראה, הוא הרבה יותר מכלי, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם... ואם זה כך, בוודאי שהוא חלק מחייהם כתלמידים. אני מוכרחה להודות שעד היום לא הסתכלתי על הזווית הזו. מה דעתכם?

זה מעט מוזר לי לחשוב שהיא עדיין לא חשבה על כך , בתור מישהי שעוסקת בזה ברמה יום יומית , כמי שהמחשב והאינטרנט הם החלק העיקרי ביום העבודה שלה , בצורה ישרה או עקיפה . אולי זה מפתיע אותה כי עיקר העבודה וההשקעה שלה היא בלחשוף מורים לאופציות שתמונות בתקשוב, מורים שעוד לא ממש מכירים בשינוי שנוצר בחברה. ובכל זאת מטריד לחשוב על משיהו שזה עיסוקו ועדיין לא מכיר בשינויים שהמחשב והאינטרנט היכניסו בחיינו.

היחס למחשב ככלי לא סותר את העובדה שהתקשוב הוא חלק מהחיים של כולנו , השימושים שאנחנו יכולים למצוא לו בחינוך יכולים לנוע מהכנת שיעורי בית , תרגול ברמה אישית , ועד הכנת סירטונים, תכנות ומגוון דברים יצירתיים אחרים , ראו את הפוסט הקודם. בכל מקרה התעלמות ממנו ומקומו כחלק בחיים , הם טעות שאנו משלמים עליה ועוד נשלם עליה. ועל כך אולי בפוסט נפרד.