גישות לטכנולוגיה ולמידה

<פורסם באוקטובר 97 ורציתי לשתף>
שתי כתבות על החינוך הדגיטלי שפורסמו כפתיחה וסיום של סידרת כתבות בנושא בנענע10 מציגות שתי גישות סותרות לחינוך וטכנולוגיה .בעוד בכתבה בבית הספר אין חדש מוצג מה שנעשה היום מתוך ההנחה שהטכנולוגיה יכולה לשנות ולכן יש להשתמש בה - אבל למרות שמובעות הרבה דעות אנחנו רואים שהגישה הזו נכשלת שוב ושב ושוב הסיבות לכך הן אותם סיבות שהקולנוע הטלויזיה והרדי ולא הצליחו ובנוסף .הסיבה הכי חשובה היא הטכנולוגיה עדיין משמשת כתחליף לטכנולוגיות ישנות ולא עושים בא שימוש חדש.הכתבה על למידה 2.0 מביאה את עמדתו של דאונס מייצג את העמדה ההפוכה .גישתו היא שהטכנולוגיה היא פלטפורמה , שאפשר לעשות ולחוות בעזרת דברים שאי אפשר היה קודם . שבצורה הזו היא באמת משפיעה על החשיבה . הוא מוצא שימושים חדשים לטכנולוגיה ולא רק משתמש בא לדברים שאפשר לעשות גם באמצעים אחרים . הבעייתיות היא כמובן שלא ממש ניתן להכניס שימושים אלו לבית הספר כפי שהוא כיום.

<הבהרה תוספת מאוחרת>
אני לא מדברת על "הברזלים" אני מדברת על גישות שונות בשילוב המחשבים והתקשוב בבתי הספר. על הגישה המשמרת שלא מחדשת הרבה, לעומת הגישה הרדיקלית , שבא הטכנולוגיה משמשת כמנוף לשינוי גדול יותר.

מצגות

, אם יש משהו שאני שונאת זה שיעור שמועבר במצגת שיש גישה אליה רק אחרי השיעור . הסיבה היא כל כך פשוטה שזה טריוויאלי - אני לא רוצה ולא מספיקה להעתיק את השקף , אבל כן רוצה לכתוב הערות חשובות שקשורות לשיעור לרב לשקף מסויים - אבל אני לא יכולה , ולקרוא סיכום של מישהו אחר מפספס את הכוונה. . אם המצגת מיועדת להעביר חומר אני רוצה אותה מראש שאני אוכל לכתוב הערות , לחשוב מראש על החומר ועל שאלות שיש לי בנושא , והכי חשוב לכתוב הערות במקום המתאים שאוכל לקרוא את המצגת בבית ולהבינה.
בקורס תאוריות למידה והוראה אין גישה למצגת רק לסיכום שיעור שכותבת המרצה שמכיל המון חומר שלא מופיע בשום מקום אחר, חומר שמהווה חלק מחומר החובה למבחן , בקורס פיתוח והפעלה של תוכניות לימודים שוב אין גישה למצגת לא לפני ולא אחרי. וקורס הערכה המצגת לפחות בשביל קבוצת באר שבע מוצגת רק כעבור שבוע , מה שאומר שגם אם אני זוכרת משהו מהשיעור אני אשכח עד שתהיה לי המצגת ביד.
לדעתי זהו שימוש לא נכון בטכנולוגיה , מצגות הן כלי נהדר , לא להעברת חומר אלה להעברת מסר ורעיונות , לבסס כבסיס לדיון ולא לשמש תחליף להכתבה , שזהו התפקיד שמיעדים לו רב המרצים והמורים.


קישורים נלוים : מרשומה של חנן גזית .
מצגת על איך ליצור מצגת טובה - מומלץ בחום למי שיוצר מצגות .
וגם המצגות הזוכות בתחרות המצגת הטובה ביותר.

הסמסטר הנוכחי

הסמסטר אני לומדת שני קורסים : הערכה בחינוך , וטכנולוגיות למידה לסוגיהן,שבמסגרתו נפתח הבלוג הזה.
הרקע הטכנולוגי והעניין בחינוך מחברות אותי יותר לקורס השני , קורס הטכנולוגיות , בפורומים אנ כותבת כבר חמש שנים ובלוג יש לי כבר מעל לשנתיים , אם כי אני לא מרבה לעדכן אותו. הויקי הוא הנקודה החלשה אך אני עדיין מרגישה שם בטוחה , בניגוד לוויקיפדיה שם איכשהו אני תמיד מרגישה שאין לי מה לתרום. מלבד זו אני חברה באדורשת - שהיא רשת חברתית של מורים ואנשי חינוך העוסקיםבשילוב טכנטולוגיה בחינוך. בכל מקרה אני בטוחה שההתחברות לחומר התאורטי תיהיה קלה ומהירה.
קורס הערכה לעומתו מבחינתי עדיין לוט בערפל , לא ברורה לי מטרת הקורס ואני ממש לא מתחברת .והעובדה שאיני קשורה לשום מערכות חינוך בולטת מאד בקורס הזה , ועושה את החוסר הודאות קשה עוד יותר. גם בקורס הזה יהיו מן הסתם תכנים שאתחבר אליהם יותר כך היה בקורס פיתוח והפעלה של תוכניות לימודים, שם משום מה התחברתי לתכנים הנוגעים להערכה . אז אני מקווה להקורס הזה יהיה בסופו של דבר מעניין עבורי יותר ממה שהוא נראה ברגע זה.

הגעה לקמפוס הפתוחה ברעננה לשיעור

מאז אתמול אני מנסה לברר איך להגיע מהבית שלי בבאר שבע למרכז האופ ברעננה. , אם יוצאים בסביבות אחת וחצי מבאר שבע האוטובוס רכבת מגיעיםלתל אביב קצת אחרי שלוש , השאלה היא איך להגיע לרעננה לפני השעה ארבע . האוטובוסים הרגילים לצומת רעננה צפון עוברים דרך פתח תקווה והדרך לוקחת חמישים דקות שעה.ביבזתי על זה שעות אוטובוס רכבת בשתי שלוש חברות ממש נורא שאין מודעין מרכזי . והכוונה להגיע בלי רכב .אתר אוטבוסים טען שאין דרך להגיע ולא הציע מסלול חלופי דרך תל אביב. החיפוש באתר הרכבת ואגד היה מטיש ,. חשבתי לנסועברכבת לפתח תקווה או כפר סבא ומשם להמשיך באוטובוס.אבל בסוף החלטתי לקחת רכבת עד הרצליה ומשם לקחת אוטובוס של אגד שאמור לקחת עשרים דקות +עשר דקות הליכה לאו"פ אני אגיע בדיוק בארבע.

אבל לא ביררתי עד הסוף וברכבת ששאלתי חייל אמרו שיש אוטובוס רק מהקניון (שבעת הכוכבים) מרחק חמש דקות הליכה , הלכתי חציתי כביש ואז גליתי שעשרים לארבע . החלטתי על מונית , נהג מונית עצר אמר שאוסף עוד מישהי ואז ימשיך , עליתי למונית ואז התברר לנהג שעליו לאסוף ארבעה נוסעים ולא אחת , הוא הוריד אותי בלי לקחת תשלום באמצע הרצליה ואני חיכיתי עוד חמש דקות למונית , שאמנם שסוף סוף לקחה אותי לאו"פ במחיר של חמישים שקלים . הגעתי בארבע ועשרה ,ואז ביליתי עוד עשר דקות בניסיון למצוא את הכיתה . סך הכל נסיעה של שלוש שעות בכל כיוון בשביל שיעור של שעתיים.

מקווה שההגעה הבעה שלי תהיה יותר חלקה וללא איחור.